מוצא הדרבוקה הוא כנראה מאזור תורכיה, פרס, מיצרים וישראל, הדרבוקה נפוצה מאוד במזרח התיכון ומלווה זמרים רבים, השרים בסגנון, אוריינטלי מזרחי,

בעבר יוצרה הדרבוקה מחמר ועליו עור של כבש מגולח ומתוח, בכדי לכוון את הדרבוקה השתמשו הנגנים בשיטות לחימום העור, השיטה הנפוצה ביותר הייתה להשתמש במנורה גדולה שהוחדרה לדרבוקה מפתחה האחורי, נגנים לקחו אתם להופעה מספר דרבוקות, המתופף החליף אותם בכל פעם שהמתיחה ירדה, לא פעם נשרף העור מעודף חימום. לדרבוקה היו צלילים חמים אך ההתעסקות סביבה הייתה לא נוחה לנגנים. מה שהוביל לפיתוח דרבוקה שנודעת בשמה אלכסנדריה שמיוצרת במצרים, לדרבוקה המצרית יש עור העשוי פלסטיק וגוף מסגסוגת של חומרים קשיחים, את הדרבוקה הזו ניתן לכוון ע"י מתיחה של ברגים. גם הדרבוקות מהדגם התורכי עברו שינוי וכיום יש דרבוקות תורכיות העשויות אלומיניום, הם מגיעים בכמה רמות שהמשובחות שבניהם יקרות מאוד, הם מעוטרות וחלקן מגיעות עם תוף מרים הבנוי בתוך הדרבוקה ומוסיף צליל מתכתי לסאונד.